אכילה ושתייה
צום מלא של כעשרים וחמש שעות: לא אוכלים ולא שותים. חולים, יולדות ומי שהצום מסכן את בריאותם — פטורים.
ביום כיפור האדם מניח את הגוף ליממה כדי להישאר לבד עם נשמתו. המסורת מונה חמישה «עינויים» — חמשת איסורי היום.
צום מלא של כעשרים וחמש שעות: לא אוכלים ולא שותים. חולים, יולדות ומי שהצום מסכן את בריאותם — פטורים.
אין רוחצים לשם הנאה. ביום זה מניחים את טיפוח הגוף בצד, וכל תשומת הלב פונה פנימה.
אין משתמשים בשמנים, קרמים ותמרוקים — סימני הנוחות והיופי של החולין.
אין נועלים נעלי עור — סמל לנוחות ולשפע. רבים באים לבית הכנסת בנעלי בד פשוטות.
נמנעים מקרבה. כל היום מוקדש לרוח ולא לגוף.
לובשים לבן — סמל לטהרה, כמלאכים. רבים לובשים קיטל, גלימה לבנה המזכירה גם ענווה לפני הדין.

בבוקר יום כיפור אומרים יזכור — תפילה לזכר יקירים שהלכו. מדליקים נר נשמה הדולק לאורך כל היממה, ונזכרים במי שכבר אינם עמנו.
הזיכרון ביום זה אינו צער לשם צער אלא קשר של דורות: החיים מבקשים טוב גם לנשמות הנפטרים וגם לעצמם, וממשיכים את שהוחל.
בערב, לפני השקיעה, עורכים סעודה מפסיקה — סעודה משביעה כדי להקל על הצום. אוכלים מאכלים פשוטים ולא מלוחים, מברכים את הילדים ומבקשים מחילה מן הקרובים.
ובצאת היום, אחרי תקיעת השופר האחרונה, מתכנסות המשפחות לשבור את הצום. מאחלים זה לזה «גמר חתימה טובה» ו«צום קל».
גמר חתימה טובה — שתיכתבו ותיחתמו לשנה טובה.