היום הקדוש בשנה
יום כיפור (יוֹם כִּפּוּר — «יום הכפרה») הוא היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, הנחוג בי׳ בתשרי, עשרה ימים אחרי ראש השנה. קוראים לו «שבת שבתון»: ביום זה פוסקת כל מלאכה.
זהו יום של צום מלא ותפילה הנמשך כעשרים וחמש שעות — משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים בערב הבא. בו מסתיימים עשרת ימי התשובה (הימים הנוראים) שהחלו בראש השנה: מה שנכתב אז — נחתם ביום כיפור.
אך יום כיפור אינו יום של ייאוש אלא של טהרה ותקווה. תשובה, תפילה ומעשים טובים פותחים את הדרך לסליחה, ותקיעת השופר האחרונה מכריזה כי רוע הגזרה הומתק והשנה מתחילה מחדש.
יום כיפור באזרבייג'אן
אזרבייג'אן היא ביתה של אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם ובעלת מסורת ארוכה של סובלנות בין-דתית. ביום כיפור מתמלאים בתי הכנסת של באקו וקובה במתפללים לבושי לבן: נאמר «כל נדרי», ולמחרת בא יום הצום הארוך והתשובה.
מקום מיוחד שמור לקרסנאיה סלובודה (קירמיזי קסבה) שליד קובה — אחד המקומות המעטים בעולם שבהם חיים יהודי ההרים בריכוז. שם מקבלים את יום הדין במנגינות ג'והוריות עתיקות, בצום של הקהילה כולה ובתקיעת השופר בצאת היום.
עמוק יותר אל היום
שלושה צדדים של יום כיפור — משמעותו הפנימית, סדר תפילותיו ומנהגי יום הצום.
נעילה
כששערי שמים ננעלים, התפילה האחרונה עולה עם קול השופר — והשנה מתחילה מחדש.
יום אחד מחוץ לזמן
יום כיפור חל בי׳ בתשרי ונמשך יממה — משקיעת החמה עד צאת הכוכבים. בלוח הגרגוריאני התאריך נע מדי שנה, בדרך כלל ספטמבר או תחילת אוקטובר.